אין ספק שרשתות חברתיות שינו את פני החברה ואת דפוסי התקשורת בין בני אדם. כמעט מדי יום מתפרסמים מחקרים וסקרים הבוחנים את ההשפעות הסוציולוגיות, הפסיכולוגיות והרפואיות של האבולוציה הוירטואלית, כאשר בריאותם הנפשית של המשתמשים תופסת מקום מרכזי בעבודות המחקר. בתוך כך חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בדקו בסקר תצפיתי את המתאם בין הפעילות ברשתות החברתיות לבין מצב רוח ירוד ודכאון במדגם הטרוגני של נחקרים אקראיים בעשור השלישי לחייהם. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Depression and Anxiety.

החוקרים תשאלו 1,787 אנשים בני 19 עד 32 לגבי הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות (השאלות התמקדו במשך הפעילות היומית, בתכיפות הביקורים ברשתות השונות במהלך שבוע ממוצע ובנוסף הוצג לנחקרים שאלון מובנה (PIRQ) הבודק משתנים שונים של הרגלי השימוש במרשתת). במקביל העריכו החוקרים את מידת הדכדוך של הנחקרים באמצעות שאלון מתוקף לאבחון דיכאון.

המדגם המשוקלל הורכב ב 50.3% מנשים, 57.5% מהנחקרים היו לבנים. בהשוואה בין רביעוני הקיצון של זמן הבילוי היומי ברשתות החברתיות סיכוייהם של נחקרי הרביעון העליון לסבול מדיכאון היו גבוהים משמעותית מסיכוייהם של המשתתפים ברביעון התחתון, גם לאחר תקנון למשתנים מתערבים (יחס סיכויים מתוקנן 1.66, 95% רווח בר סמך 1.14-2.42). גם השוואה של רביעוני הקיצון בתכיפות ביקורים שבועית ברשתות ובדירוג ה PIRQ הציגה מגמה דומה (יחס סיכויים מתוקנן 2.74 לשימוש שבועי תכוף לעומת נדיר, ו 3.05 בהשוואת דירוגי הקיצון של PIRQ. הקשר בין משתנים בלתי תלויים לדיכאון הראה מגמה מוצקה, לינארית ותלויית מינון.

לסיכום, החוקרים זיהו קשר ברור בין כמות הזמן המועברת ברשתות החברתיות לבין דכדוך ודכאון. הממצאים אמנם מובהקים אך אינם מגלים האם מדובר בקשר סיבתי או נסיבתי (ניתן להניח כי אנשים מדוכאים נוטים להתבודד ולהשתמש יותר בתקשורת הלא אישית). כך או כך, ברור כי כיום אורח החיים הוירטואלי חייב להבחן כחלק מהאנמנזה הבסיסית, ביחוד כאשר מדובר בהערכה נפשית ורגשית של המטופלים.

מקור:

ASSOCIATION BETWEEN SOCIAL MEDIA USE AND DEPRESSION AMONG U.S. YOUNG ADULTS. Depression and Anxiety Article first published online: 19 JAN 2016

ערך: ד"ר צבי שליטנר

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה